א.
רקע כללי:
1. התובע, העוסק לדבריו מזה מספר שנים בעיצוב ובתכנון תאורה אדריכלית, טייל להנאתו ביום 21.2.08 בפארק גני יהושע, שבניהול הנתבעת (להלן - הפארק), ונעצר ליד המזרקה הניצבת באגם שבפארק (להלן - המזרקה).
2. או אז צץ בראשו של התובע רעיון לעיצוב המזרקה בתאורה אדריכלית אמנותית. התובע התקשר אפוא לנתבעת, וביקש לקבוע פגישה לצורך הצגת הרעיון.
3. לתובע נקבעה פגישה עם מר חיים רונן, מנכ"ל הנתבעת. הפגישה התקיימה ביום 9.3.08 ובה השתתפו, בנוסף לתובע ולמר רונן, גם מר אלי יעקובסון, שותפו דאז של התובע (להלן - הפגישה עם מר רונן או הפגישה).
4. לאחר הפגישה, ביום 23.3.08, שלח התובע למר רונן מסמך שכותרתו "
אומדן עלויות ומחירים לעיצוב ותכנון תאורה אדריכלית - מזרקת האגם" (להלן - הצעת המחיר). בהצעת המחיר מפורטת עלותן המשוערת של העבודות המוצעות, בחלוקה לקטגוריות של "חשמל", "גופי תאורה" ו"תכנון ותאורה".
5. לעניין "חשמל", העבודה המוצעת מתוארת בהצעת המחיר כ"
תכנון חשמל וביצוע התקנה במערכת החלפת צבעים (לפי תכנות) או לחילופין תאורה קונבנציונאלית...". לעניין "גופי תאורה", העבודה מתוארת כהתקנת "
גופי תאורה
RGB
ניתנים לתכנות החלפת צבעים... או לחילופין... גופי תאורה קונבנציונאליים (אפשרות צבע בודד)...". לבסוף, לעניין "תכנון ותאורה", העבודה מתוארת כ"
תכנון ועיצוב תאורה אדריכלית הכולל: גיבוש רעיון ופרוגראמה, צילומי שטח והדמיות, תכניות למכרז/לביצוע...".
6. הנתבעת לא השיבה לפניית התובע ולהצעת המחיר ששלח לה, גם לאחר שהלה שוחח לטענתו עם מזכירתו של מר רונן ואף שלח לו תזכורת בדואר אלקטרוני. בנסיבות אלה סבר התובע כי הנתבעת לא מצאה לנכון לקבל את הצעתו ולעשות בה שימוש, וזנח את העניין.
7. והנה, ביום 14.10.08, עת התובע שוב טייל להנאתו בפארק וחלף על פני המזרקה, נתגלה לו כי המזרקה הוארה ב"
מיצג של אור ומים שהועתק, אחד לאחד, מהיצירה שהצגתי בפני מנכ"ל הנתבעת..." (ר' בסעיף 22 לתצהירו).
8. התובע שלח אפוא מכתב התראה למר רונן, שבו דרש כי יוצב שילוט הנותן לו קרדיט על עיצוב ותכנון המזרקה, וכן ישולמו לו פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום של 80,000 ש"ח לפי הוראות סעיף 56 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (להלן - החוק או החוק החדש). משדחתה הנתבעת את דרישותיו אלה, הגיש התובע את התובענה דנא, שבה הוא תובע פיצויים לפי החוק, בלא הוכחת נזק, בסכום של 100,000 ש"ח.
ב.
ראיות התובע וטיעוניו:
9. התובע העיד מטעמו. על פי גרסתו, כפי שפורטה בהרחבה בתצהירו, עובר לפגישה עם מר רונן הוא השקיע בעניין עמל רב, בתהליך יצירה מורכב, הן בהיבט של בחירת הצבעים המתחלפים, בהם תואר המזרקה, והן בהיבט של סוג גופי התאורה, בהם ייעשה שימוש להארת המזרקה, שכן מדובר בפרויקט ראשון - וכמסתבר יחיד - שהתובע ביקש לבצע בתחום הארת מזרקות.
10. לפי טענת התובע, הוא ביקש להאיר את המזרקה בשלושה צבעים מתחלפים ספציפיים - מג'נטה, כחול וירוק - וזאת משיקולים תכנוניים-אמנותיים מורכבים. כך, למשל, השימוש בצבעי כחול (שמים) וירוק (עצים וכרי דשא) נעשה על מנת ליצור אצל העוברים ושבים בפארק, בשעות הלילה, תחושה דומה לתחושה המתקבלת במהלך טיול בפארק באור היום (ר' גם בעדות התובע בפרוטוקול, עמ' 10 שורה 21 ואילך).
11. בנוסף, התובע עמל רבות על תכנון סוג התאורה, אשר דרש כשלעצמו יצירתיות בקביעת סוג הפנס, עוצמת התאורה וזוויות יציאת שטף האור, אשר יש לקבען לפי חישוב מתמטי; והכל כמפורט בהרחבה בתצהירו של התובע.
12. התובע נדרש אפוא להשקיע, עובר לפגישתו עם מר רונן, עמל רב בהכנת מצגת ממוחשבת, אשר כללה את כל הפרטים האמורים ואשר אותה הציג במהלך הפגישה (להלן - המצגת). לגרסת התובע, לאחר שהציג למר רונן את המצגת הביע הלה התלהבות רבה מהיצירה, וביקש מהתובע לשלוח לו הצעת מחיר. התובע עשה כן, ושלח לנתבעת את הצעת המחיר. ואולם, לאחר שהתובע לא קיבל תשובה, גם לאחר שלטענתו שלח למר רונן תזכורת בדואר אלקטרוני, הוא סבר כי הנתבעת זנחה את העניין.
13. רבה אפוא היתה תדהמת התובע עת ראה, כמחצית השנה לאחר מכן, כי יצירתו הועתקה "אחד לאחד". להדגשת היבט זה - של העתקה "אחד לאחד" - צירף התובע לתצהירו מספר תצלומים. כעולה מתצלומים אלה, הצבעים בהם מוארת כיום המזרקה - מג'נטה, כחול וירוק - הינם אותם הצבעים, ובאותו הסדר, אשר הופיעו במצגת אותה הציג התובע למר רונן במהלך פגישתם.
14. בנסיבות אלה, כך לטענת התובע, הסבירות כי הדמיון הרב, הקיים בין יצירתו המקורית לבין ביצוע תאורת המזרקה לאחר מכן, הינו פרי מקריות גרידא היא אפסית. מכאן ברור, כך לשיטת ב"כ התובע, כי יצירתו המקורית של התובע, אותה הציג התובע לפני מר רונן, הועתקה על ידי הנתבעת או מטעמה.
15. ב"כ התובע הוסיף וטען כי יצירת התובע נכנסת בגדר "יצירה אמנותית", כהגדרתה בסעיף 1 לחוק, אשר יש בה "זכות יוצרים" לפי הוראות סעיף 4(א)(1) לחוק הקובעות זכות יוצרים ב"
יצירה מקורית שהיא... יצירה אמנותית... המקובעת בצורה כלשהי".
16. בהקשר זה הדגיש ב"כ התובע כי בדיני זכויות יוצרים - להבדיל מדיני פטנטים - אין צורך בהוכחת חדשנות או יצירתיות ביצירה, ודי לתובע להצביע על כך שמדובר ביצירה "מקורית". דרישה זו פורשה בפסיקה באופן מרחיב, כדרישה לכך ש"מקור" היצירה יהא בתובע, תוך שימוש מינימאלי בלבד ביצירתיות.
17. במקרה דנא, כך טען ב"כ התובע בסיכומיו, מקוריות היצירה אינה בעצם הרעיון להאיר מזרקה, אלא באופן בו בחר התובע-האמן להאיר את המזרקה, דהיינו: גווני הצבעים, אופן תחלופתם, גובה ההצבה ביחס לגובה סילון המים, סוג התאורה וכיוצא באלה.